פייסיה ואיקפד

פִּיס(פְּסֵי) ch. sam(פיסto split, divide, distribute), 1) to distribute, v. פְּסַס. 2) to break, desecrate, v. infra. Af. אָפֵיס, (אַפֵּיס) to break, weaken; to desecrate. Targ. Y. II Num. 15:31 (h. text הפר). Targ. Hos. 4:9 (ed. Wil. אֲפִיס Pe.). Ib. לַאֲפָסָא. Targ. Y. Lev. 19:8 (h. text חלל). Ib. 21:8 תַפְסִינֵיה (fr. פסי). Ib. 6 יַפְסוּן (ed. Vien., a. Y. II יִפְסוּן, Pe.). Targ. Job 15:4 תָּפֵישׂ (ed. Wil. תָּפֵש, corr. acc.; h. text תפר). Targ. Y. Num. 25:1 לאוֹפָסָא (cmp. אוֹקִים fr. קוּם). Targ. Ps. 53:1 מַפְסִין (some ed. מְפַסִּין Pa., fr. פסי); a. fr.Targ. Y. I Deut. 23:18 תִפְסוּן ed. Amst. (ed. Vien. תספון, corr. acc.).Part. pass. f. מַפְסָה. Targ. Y. II Lev. 21:7 (h. text חללה).V. פְּסַס. Pa. פַּיֵּיס 1) (with ב־) (to split, drive into, v. פְּצַר, to press, urge. Targ. Y. Gen. 19:3 (h. text ויפצר). 2) to break a mans vehemence; to quiet, appease, reconcile, persuade, pray. Targ. Esth. 8:3 ופַיְיסַת ליה (h. text ותתחנן). Targ. Y. Gen. 42:21; a. e.Ḥull.95a top אי הוות פַּיְיסַת מינאיוכ׳ if thou hadst asked my pardon (made peace with me) Ib. 94a (read:) פַּיְּיסֵיה למבירין secure the good will of our ferryman (make him a present); פייסיה ואיקפד he offered him a present, and he (the ferryman) became angry. Yoma 87a איזיל אנא לפַיּוּסֵי ליה I will go and make peace with him. Y.Snh.XI, 30c top; Y.Ber.IX, 13d top פייסיה עלי make him (the idol) favorably disposed towards me. Taan.24a ומְפַיַּיסְנָא ליהוכ׳ Ms. M. (ed. ומְפַיְּיסִינָן) and I persuade him (the pupil), until he comes and reads. Meg.12a דבני מאתיה … מפייס להו for, as to the residents of his own place, he can win their favor, whenever he wants; a. fr.Part. pass. מְפַיַּיס; f. מְפַיְּיסָא; pl. מְפַיְּיסִין; מְפַיְּיסָן. Y.Ab. Zar. II, 41d bot. ישכח אפין מפייסן (not מפייסא) he may find a friendly face (a well-disposed judge). Ithpe. אִיתְּפִיס, אִיתְּפֵס 1) to be broken, degraded. Targ. Job 15:20 מִתְּפִיס (ed. Lag. מתפס; ed. Wil. מִתַּפֵּס, Ithpa. of פסס or of תְּפַס II; h. text מתחולל).Targ. Y. I Deut. 23:18 יִתְפַּס ed. Amst., v. תְּפַס II. 2) to be appeased; to yield. Targ. Prov. 6:35 (h. text יאבה). Ithpa. אִתְפַּיֵּיס, אִיפַּ׳ same. Targ. Y. Gen. 34:15 (h. text נאות). Ib. 22; a. e. (v. טְפַס).Yoma 23a דמפייסו ליה ומִיפַּיֵּיס when they ask his pardon, and he is appeased (forgives). Num. R. s. 5, end מאן פייסך דאִיפַּיְּיסַת who asked thy pardon, that thou wast appeased?; Sot.35b; a. fr.

פִּיס(פְּסֵי) ch. sam(פיסto split, divide, distribute), 1) to distribute, v. פְּסַס. 2) to break, desecrate, v. infra. Af. אָפֵיס, (אַפֵּיס) to break, weaken; to desecrate. Targ. Y. II Num. 15:31 (h. text הפר). Targ. Hos. 4:9 (ed. Wil. אֲפִיס Pe.). Ib. לַאֲפָסָא. Targ. Y. Lev. 19:8 (h. text חלל). Ib. 21:8 תַפְסִינֵיה (fr. פסי). Ib. 6 יַפְסוּן (ed. Vien., a. Y. II יִפְסוּן, Pe.). Targ. Job 15:4 תָּפֵישׂ (ed. Wil. תָּפֵש, corr. acc.; h. text תפר). Targ. Y. Num. 25:1 לאוֹפָסָא (cmp. אוֹקִים fr. קוּם). Targ. Ps. 53:1 מַפְסִין (some ed. מְפַסִּין Pa., fr. פסי); a. fr.Targ. Y. I Deut. 23:18 תִפְסוּן ed. Amst. (ed. Vien. תספון, corr. acc.).Part. pass. f. מַפְסָה. Targ. Y. II Lev. 21:7 (h. text חללה).V. פְּסַס. Pa. פַּיֵּיס 1) (with ב־) (to split, drive into, v. פְּצַר, to press, urge. Targ. Y. Gen. 19:3 (h. text ויפצר). 2) to break a mans vehemence; to quiet, appease, reconcile, persuade, pray. Targ. Esth. 8:3 ופַיְיסַת ליה (h. text ותתחנן). Targ. Y. Gen. 42:21; a. e.Ḥull.95a top אי הוות פַּיְיסַת מינאיוכ׳ if thou hadst asked my pardon (made peace with me) Ib. 94a (read:) פַּיְּיסֵיה למבירין secure the good will of our ferryman (make him a present); פייסיה ואיקפד he offered him a present, and he (the ferryman) became angry. Yoma 87a איזיל אנא לפַיּוּסֵי ליה I will go and make peace with him. Y.Snh.XI, 30c top; Y.Ber.IX, 13d top פייסיה עלי make him (the idol) favorably disposed towards me. Taan.24a ומְפַיַּיסְנָא ליהוכ׳ Ms. M. (ed. ומְפַיְּיסִינָן) and I persuade him (the pupil), until he comes and reads. Meg.12a דבני מאתיה … מפייס להו for, as to the residents of his own place, he can win their favor, whenever he wants; a. fr.Part. pass. מְפַיַּיס; f. מְפַיְּיסָא; pl. מְפַיְּיסִין; מְפַיְּיסָן. Y.Ab. Zar. II, 41d bot. ישכח אפין מפייסן (not מפייסא) he may find a friendly face (a well-disposed judge). Ithpe. אִיתְּפִיס, אִיתְּפֵס 1) to be broken, degraded. Targ. Job 15:20 מִתְּפִיס (ed. Lag. מתפס; ed. Wil. מִתַּפֵּס, Ithpa. of פסס or of תְּפַס II; h. text מתחולל).Targ. Y. I Deut. 23:18 יִתְפַּס ed. Amst., v. תְּפַס II. 2) to be appeased; to yield. Targ. Prov. 6:35 (h. text יאבה). Ithpa. אִתְפַּיֵּיס, אִיפַּ׳ same. Targ. Y. Gen. 34:15 (h. text נאות). Ib. 22; a. e. (v. טְפַס).Yoma 23a דמפייסו ליה ומִיפַּיֵּיס when they ask his pardon, and he is appeased (forgives). Num. R. s. 5, end מאן פייסך דאִיפַּיְּיסַת who asked thy pardon, that thou wast appeased?; Sot.35b; a. fr.